ארוכה הדרך אל האושר 2

שבוע טוב!
סיפור חייו הקשה והמיוסר של טוני,דלמטי מעורב חמוד ויפה ולא צעיר,מלווה אותי שנים. זה אחד הכלבים
שאנשים אחרים אולי היו מוותרים על המאמצים, ושולחים להרדמה. הוא כל חייו טולטל ממקום למקום,תמיד לא רצו בו,
והתרגל לכך שעד שהוא כבר מתרגל למישהו-בסוף הוא ננטש. הוא עבר קשירות ממשוכות ואף הזנחה פושעת הגובלת
בהתעללות קשה. הוא עבר הכל! הוא כבר בן תשע.
מביתו הלפני אחרון הוא הוצא במצב קשה ביותר-רזה כשלד,מלא פרעושים,פצוע ועם אבסס ענק על העורף. מצאתי לו בית חדש,
אך בשל מקרה של נשיכה כשהוא ברח מהחצר-האישה החליטה שהיא אינה רוצה בו יותר. היא אפילו לא הסכימה להשאירו
אצלה עד למציאת בית חדש. נאלצתי לחפש לו פנסיון,שזה אומר עוד טלטול,ולממן את שהותו שם ע"י גיוס תרומות.
הפנסיון היה סביר,טוני היה שם בחצר והיתה לו חברה של כלב נוסף.
מאמצים רבים השקעתי בחיפוש אחר בית חדש, שלא יאכזב הפעם. הורדתי הרבה דמעות על מר גורלו של טוני,ולאחר עשרות
טלפונים ומאות מיילים-מצאתי לו בית חדש!
היום טוני החמוד הגיע לביתו החדש והתקבל בנשיקות. אני מאחלת לו ולבעליו החדשים רק טוב!
אני סבורה שגם כלבים לא צעירים,שעברו סבל,ראויים למצוא את האושר הנכסף. מבחינתי אין דבר כזה "כלב לא מסיר".
לכל כלב יש את הבית המתאים לו-אם רק מתאמצים ולא מוותרים.
אין כותרת שמתאימה יותר לסיפורו של טוני,מהכותרת הנוכחית: ארוכה הדרך אך האושר.
המשך בשורות טובות וחורף נעים!