לפני זמן-מה ננטשו ליד כלביית לוד שני בוקסרים. הזכר-קשיש חמוד בעל אופי של גור,והנקבה-נינוחה יותר ומתוקה,עם עין אחת.

הם חיכו בכלבייה לבית חדש. הוטרינרית פנתה אלי שאמצא להם בתים חמים,יחד או לחוד.

למרבה השמחה,מצאתי לבוקסרית בית בירושלים. חיפשתי מתנדב שיעביר אותה מלוד לי-ם,כי למאמצת אין רכב. לאחר כל התיאומים הטלפוניים-היום,בשעה טובה, הבוקסרית הגיעה לירושלים. עכשיו היא ירושלמית גאה....

קיבלתי את פני הכלבה והבאתי אותה לביתה החדש,שם מחכה לה חצר כייפית מרוצפת,כלב מקסים בן 15[שהתאהבתי בו לגמרי-הוא ממש קופי של הכלב שלי...] וחתולים.

המאמצת קיבלה אותה בנשיקות. הכלב,שמאד התרגש מהאורחת החדשה-הסתובב סביבה,רחרח אותה והשמיע קולות נרגשים. הבוקסרית,שהיא פחות שובבה ויותר נינוחה-עמדה בשקט ונתנה לו לקפץ סביבה,עד שבסוף השמיע נביחה חדה [שמשמעה:די נודניק, מספיק לכרכר סביבי...].

לאחר שהייה  ארוכה בבית החדש והתרשמות מדייריו,חזרתי לביתי בלב שקט-לבוקסרית יש בית חם!

בשורות טובות.