פנדה

מכר שלי הלך באחת השבתות בשכונה חרדית בי-ם, וראה כמה ילדים חרדים מחזיקים בגורת-כלבים קטנה ומתוקה. הוא לקח מהם את הגורה. ילדים חרדים, ובכלל חרדים, כידוע, לא תמיד יודעים איך להתייחס לבע"ח....הוא המשיך ללכת כשהגורה בידיו, ולא בדיוק ידע מה לעשות איתה. כשהגיע לאיזור המדרחוב, בא מולו זוג נחמד, והם התפעלו מהמתיקות של הגורה. הם הסכימו לקחת אותה לאומנה לתקופה קצרה. היא היתה בת חודש וחצי בלבד. הוא יצר איתי קשר וסיפר לי על העניין. לקחתי את הגורה לוטרינר לבדיקה כללית. היא היתה גורה מתוקה בצבעים שחור-לבן, ולכן קראתי לה "פנדה". מישהו ששמע עליה אמר שהוא רוצה לאמץ אותה. הוא לקח את פנדה אליו. היא היתה אצלו כחודשיים. הוא נוכח שגידול גורה זה לא דבר שהוא יכול או מוכן להתמודד איתו,והחזיר את פנדה. סידרתי לפנדה בית אומן חדש. הזוג ששמר עליה קודם, לא הסכים לקבלה שוב כי החתול שלהם לא הסתדר עם פנדה. פנדה גדלה, והפכה לגורה יפה. בת קרוב לארבעה חודשים. ואז מצאתי זוג מאד נחמד שגרים ביישוב. סיפרתי להם על פנדה, והם באו לראות אותה,ואהבו אותה.המסירה היתה כמו שצריך, עם חוזה אימוץ והתחייבות לעיקור. הם לקחו איתם את הגורה החמודה עוד באותו ערב. כמובן שהמשכתי להיות איתם בקשר. כעבור חודשיים, פנדה עברה עיקור. הם אוהבים אותה והכל בסדר.