פרנדלי כפי הנראה היה שייך למישהו, לפי זה שהוא מסורס ולפי זה שהוא חברותי ומאד אוהב ליטופים. הוא לא מאד צעיר ולא מאד זקן, משהו באמצע........חתול בוגר. אפור מפוספס עם בטן ורגליים לבנות. ראש גדול, אופי רגוע וטוב ונוח. אין בו אפילו טיפת תוקפנות . פרנדלי שוטט כך וכך זמן בנחלאות [ מאז שננטש ] עם בעיית פה חמורה שמנעה ממנו להכניס אוכל לפיו. כשהיה מגיע לחצרי, יחד עם עוד משופמים מואכלים, הוא לא אכל אלא.....ברח מהאוכל. פחד ממנו. מיד הבנתי שיש כאן בעיית שיניים! בהמשך הוא היה נכנס אלי הביתה, התמסר לליטופים ונח פה כאילו זהו ביתו. הייתי צריכה להאכיל אותו בביסים קטנטנים, ממש זעירים. הדבר היחיד שהוא יכל לאכול ללא קושי היה..........הג'לי של השימורים. עד כדי כך כאבו לו השיניים! אתמול הבאתי אותו לוטרינר ירושלמי מס' אחת, אם כבר, אז לטוב ביותר. הוא נשאר שם ללילה כדי שבבוקר יעבור טיפול פה יסודי בהרדמה מלאה. והבוקר, בוקר סתווי של 2016, תוך כדי הרדמה התגלו בפיו של פרנדלי שיניים טוחנות רקובות ועם מוגלה! לא פלא שהוא לא הצליח לאכול. השיניים האלה נעקרו, אבל נשארו לו הניבים והוא כעת יכול לאכול בשעה טובה. ביקשתי מהוטרינר גם טיפול נגד קרדיות. אם כבר אז כבר. היום אחה"צ הבונבון הוחזר אלי אחר כבוד. סמר גם הגיעה לקבל את פניו ומיד התיישבה על המנשא כדי לנכס אותו לעצמה....... ונחשו מה? נתתי לו אוכל, והוא אכל! :). תודה לאל שעליתי על הבעייה, וששלחתי אותו לטיפול וכעת חייו ישתפרו והוא יאכל לתיאבון! יש לי הרבה סיפוק ושמחה מההצלה שלו.
:).