ניקול

ערב אחד בטיילי בי-ם, ראיתי במגרש חניה חשוך כלבה בינונית מסתתרת מאחורי מכונית. ניגשתי - והיא פחדה שאתקרב אליה. ראיתי שהיא מוזנחת, הפרווה החום-לבן שלה כבר התחילה להיות שחורה..בטח מעולם לא רחצו אותה. הזנב שלה היה חתוך. כל הסימנים העידו שהיא עברה התעללות כלשהי. הבאתי לה מים והתקרבתי בזהירות. היא התחילה לבכות ולהשתולל מרוב התרגשות שמישהו בכלל מתייחס אליה ונותן לה לשתות... היא היתה כ"ב חמודה. מעורבת בכנעני עם פרווה קצרה.
ניסיתי לקחת אותה עם רצועה לוטרינר כדי לבדוק שבב. ניקול - כך קראתי לה - לא ידעה מה זה ללכת עם רצועה. היא התחילה להשתולל ולקפוץ כמו סוס פראי. היא גם נשכה אותי חזק בשיניה החדות. מי יודע מה היא עברה שגרם לה להתנהג כך. הגעתי איתה לוטרינר - כולי מלאה נשיכות כואבות עד זוב דם. כצפוי לא היה לה שבב. ביקשתי מבחור שיקח אותה לאומנה. ניקול ברחה מביתו עוד באותו ערב... מתנדבת של צב"ח מצאה אותה משוטטת ולקחה אותה למכלאה. משם הועברה ניקול להסגר של העריה, בגלל הנשיכות. ביקשתי שלא ירדימו אותה והתחלתי לחפש לה בית. האנשים בעריה טענו שחבל לחפש בית לכלבה "כ"כ לא מיוחדת ולא נחמדה" לדבריהם. לא היה פשוט להתווכח איתם. אך עמדתי על שלי. חודשיים שהתה ניקול בעריה. בנתיים נרגעה והפסיקה לנשוך אנשים אך עם כלבים עדיין לא הסתדרה. בתום החודשיים, מצאתי בית לניקול!! משפחה מאד נחמדה מנתניה אימצה אותה, הם לקחו אותה לעיקור והיא הפכה לכלבת בית מאושרת! עדיין היא פוחדת מגברים זרים, שריד מהתקופה שהתאכזרו אליה, אך בכללי לניקול יש בית חם ואוהב!
מה שמראה שלכל כלב אפשר למצוא בית - אם מתעקשים.