גם לסטיבי יש בית בשעה טובה!

לאחרונה יש לי הרבה בשורות משמחות-שוב שלום לכולם: לפני רה"ש פנתה אלי מישהי בבקשה שאעזור לביית ולמצוא בית לכלב שבמשך 3 שנים היה גר מתחת לביתה. היא היתה נותנת לו אוכל באופן קבוע, והוא היה ישן על מזרון שהיא סידרה לו במגרש החנייה של הבניין. בעלה לא הסכים שכלב נוסף ייכנס לביתם-יש לזוג כבר כלבה. לפיכך סטיבי התגורר בחוץ 3 שנים, לא מחוסן ולא יודע מה זה בית. זה היה רק נס שבמשך כל השנים האלו פקחי העריה לא תפסו אותו-והם ניסו מספר פעמים לתפסו. במהלך החודשים האחרונים דאגנו לסטיבי לחיסונים ולסירוס-לא היתה ברירה אלא להזמין במיוחד לוכד כלבים שלכד אותו בעזרת חץ הרדמה. באף דרך אחרת הוא לא נתן לשים עליו קולר ורצועה-הוא פשוט פחד מאד. השלב הבא היה לביית אותו. בתחילה העברנו אותו לאמה של האישה המאכילה, והוא התגורר אצלה בחצר, עדיין פוחד להיכנס לתוך הבית.הוא עדיין פחד מאנשים, ולא ידע ללכת עם רצועה. האצתי באישה המאכילה שתכניס אותו לביתה [בעלה היה בחו"ל,כך שזה היה אפשרי], על מנת שהוא יתרגל לבית וכך יהיה קל יותר למסור אותו. בסופו של דבר היא אכן לקחה אותו לביתה.פעם ראשונה שסטיבי היה בתוך בית. לאט לאט,שלב אחר שלב,הוא למד להתגבר על פחדיו מאנשים, ואף למד לטייל עם רתמה. הוא גילה שבית זה דבר נחמד ונעים-הוא ישן על מיטה,ובהמשך אף התחיל לשחק. די מהר הוא למד גם להתחנך מבחינת צרכים. לפני כחודש,האישה עזבה את הארץ בעקבות בעלה שפתח עסק בדרום-אפריקה. מצאתי לסטיבי פנסיון ביתי בו ישהה עד שנמצא לו בית מאמץ קבוע. זמן קצר לאחר שהוא הגיע לפנסיון, הוא רב שם עם אחד הכלבים, ובעלת הפנסיון דרשה שנוציא אותו תוך יום-יומיים. כמובן שבמשך כל התקופה הזו פרסמתי אותו באתר שלי ובאתרים נוספים, והפצתי עליו מיילים רבים לכמה שיותר אנשים. למרבה המזל, אמה של האישה הסכימה לקבל שוב את סטיבי.סטיבי הועבר חזרה אליה-ושמח לפגוש אותה שוב. הפעם הוא כבר לא פחד להיכנס לתוך הבית... במהלך השבוע האחרון מצאתי אישה שיכולה להיות בית הולם לסטיבי. היא הביעה נכונות לקחת אותו בסוף השבוע הנוכחי. כשהודעתי לאישה ששומרת על סטיבי, שכנראה מצאתי לו בית ושבקרוב הוא יעזוב את ביתה-כנראה "נפל לה האסימון" והיא הבינה שבעצם היא לא ממש רוצה להיפרד מהכלב החמוד...היום היא הודיעה לי שהיא רוצה שסטיבי יישאר איתה. סטיבי, רועה גרמני מעורב בארדל, כלב בינוני וחמוד, שכל חייו היה כלב רחוב מפוחד-הפך לכלב בית שמח ומחונך. בית האומנה שלו, שממילא מבחינתו הוא ביתו לכל דבר- הפך לביתו הקבוע.