מאקס

במרכז העיר בי-ם ראיתי במגרש חניה בשעות הערב כלב חמוד צעיר רובץ. הוא היה מתוק וחברותי ויפה-גודלו בינוני וצבעו לבן, ורק הראש בצבע חום עם פס לבן באמצע. ניכר היה שהוא משוטט ללא מטרה מסויימת. ביקשתי מידיד שיקח אותו באופן זמני עד שאמצא לו בית קבוע. לקחתי אותו לחיסון ובדיקת שבב-לא היה לו שבב. הוא שהה אצל הידיד ואני פרסמתי אותו. אמרתי לידיד שלי שהכלב מקסים, והוא הציע לקרוא לו "מאקס"-שזה קיצור של מקסים.... פנו אלי כמה אנשים בעקבות המודעה עליו. בתחילה באו כמה צעירים לראותו, אך מאקס כנראה פחד מהם כי הזנב שלו היה בין הרגליים. אחר כך בא אדם מבוגר יותר שהחליט שמאקס הוא הכלב המתאים בשביל הבן שלו. הוא לקח את מאקס. כעבור שבוע הוא התקשר שמאקס "מושך את הילד בטיולים" והם לא רוצים אותו. לא עזרו הסברי שלא הילד אמור לטייל עם הכלב.ביקשתי שיחזיק בכלב עד שאמצא לו בית אחר. ואכן מצאתי בחור צעיר שאהב את הכלב ולקח אותו. הייתי איתו בקשר ואף הלכתי לבקר, וראיתי שמאקס מבסוט. לבחור היתה דירה עם גג גדול מעל השוק בי-ם, שם הכלב יכל לשחק. אך למרבה הצער גם האידיליה הזו לא החזיקה מעמד הרבה זמן. התברר לי שמאקס ברח, והבחור לא ממש עשה מאמצים למצוא אותו. אחרי כל המאמצים שלי, הכלב אבד ויצא משליטתי ולא ידעתי איפה הוא. לאחר בירורים, נודע לי שהוא הגיע למכלאת צב"ח. הכלב, שהגיע למקום המדכא הזה לאחר שסוף סוף היה בבית שם היה לו טוב, הפך מכלב שמח לכלב מדוכא. אני המשכתי לפרסם אותו ותליתי ברחובות פליירים עם התמונה שלו. ויום אחד, נתקלה במודעה שלי בחורה ירושלמית אוהבת חיות שיש לה בבית חתול.היא התקשרה אלי, וכשסיפרתי לה את כל סיפורו של מאקס, היא הביעה נכונות לחלץ אותו מהמכלאה ולאמצו. ואכן היא הלכה למכלאה וביקשה את מאקס. כשהביאו לה אותו, היא אמרה שהוא היה נראה ממש כמו "זומבי"-מדוכא וחסר חיים. היא הוציאה אותו ולקחה אותו לביתה. מאקס עבר סירוס ושוב היה בתוך בית אוהב. ביקרתי אותו אצל המאמצת החדשה כמה פעמים. היא התייחסה אליו מצויין והיה לו טוב אצלה. רק לחתול שלה היה קשה להתרגל לנוכחות של האורח החדש. בסופו של דבר הבחורה העבירה את מאקס לאמא שלה בפתח תקווה כי החתול שלה לא הצליח להתרגל ופחד ממנו. מאקס חי אצל האם, ושמח מאד בכל פעם שהבחורה מגיעה לשם לבקר.