באוקטובר 2016 נתקלתי לפתע באיזור מגוריי בכלבה גדולה, שמנה ומעורבת שעומדת במגרש חניה מאחורי מכונית, נטושה ואבודה ולא ממש יודעת מה לעשות עם עצמה..............................

היא כשכשה בזנב ונתנה לי ללטף אותה, ואף הלכה אחרי צמוד צמוד עד הבית. התכנית היתה להכניס אותה לחצר לבנתיים, הייתי צריכה לרוץ לעבוד. אבל היא חששה להיכנס לחצר למרות החברותיות.

רצתי לעבוד ותכננתי לחפש אותה בלילה, אבל בלילה היא לא היתה ושיטוט בפייסבוק לימד אותי שבחור ירושלמי נתקל בה ועשה בדיוק את מה שלא היה צריך לעשות: הזמין פקחי עיריה. מגי נכנסה לשלושים ימים לכלוב קר בשירות הוטרינרי ובזמן זה גייסתי סכום לשחרר אותה ומצאתי לה אומנה בירושלים. בימי האומנה המשכתי במרץ להפיץ אותה וללא תוצאות רציניות. אני מניחה שבעיקר כי היא גדולה ומעורבת, ואנשים  הרי שבויים בסטיגמות של כלב קטן, בהיר, לא משיר שיער וכו'............

כשהאומנות היו צריכות לפנות את הדירה העברנו אותה לאומנה חדשה, טובה עוד יותר......

כל כך טובה, שהבחור נקשר למגי יותר ויותר ורק עניין כלכלי עצר אותו מלאמץ אותה. ואז הצעתי לו בעזרת תורמת מקסימה המשך עזרה גם בהמשך כל עוד הוא יצטרך, ואז הוא החליט את מה שחיכיתי לו הרבה זמן...........שהוא ומגי נשארים כבר יחד !

למגי יש אבא מסור, והנסיכה הירושלמית שלי מסודרת. לאחרונה דאגנו לה לחיסונים כי עברה שנה מאז ימי ההסגר.

אני אמשיך להיות איתו בקשר בכל מה שדרוש [בקרוב  היא תקבל שיעור אילוף לחיזוק הביטחון]. וכך הגיע לסיומו הטוב סיפור ארוך של יותר משנה. אל תוותרו כשתראו כלבים גדולים ומעורבים, הם לא נופלים במאום מכלבים קטנים או גזעיים !

גם להם מגיעים חיים טובים.