שבוע טוב

מה יותר טוב מלפתוח את השבוע בבשורה טובה?

פיטבולים הם נשמות עדינות בתוך גוף מלא שרירים. לעיתים הם אף לא מודעים

לכוחם [ אלא אם כן באים ההולכים על שתיים ומאמנים אותם לתקיפה!]...

בתמונה המצורפת אתם רואים פיטבול גדול וחזק מאד בצבע חום-שוקולד.

הוא גדל בבית אוהב ומפנק עם פיטבולית נוספת, וחייו היו דבש.

עד אותו היום שהוא נשמט מהרצועה בזמן הטיול, רכב פגע בו ומהבהלה

הוא רץ....... ואבדו עקבותיו.

כל כלב שאובד זה מלחיץ ומצער מאד. כשמדובר בפיטבול, החששות כבדים במיוחד.

כולם יודעים מה עושים גנבי פיטבולים עם הנשמות האלה שכלואות בגוף שרירי.

מה גם שהיה עליו קולר חנק והיה חשש נוסף שהצטרף ליתר החששות: שמא הוא נתפס

עם הקולר במשהו וחלילה נחנק.............. בעליו הפיצו אותו ללא הרף וכך גם אני.

עבר חודש, חודשיים, שלושה, ארבעה......אין קול ואין עונה.

לא היה ברור אם הוא חי, אך תקווה היתה גם היתה.

ככל שנקף הזמן החששות גדלו והסיכויים פחתו, אך המשכנו בהפצה.

הרי כל עוד לא ידוע

משהו ברור, חייבים להמשיך ולעשות כל מאמץ.

במודעות כמובן הוצע גם פרס כספי, דבר שלעיתים קרובות מדרבן את הגנבים להשיב את הכלבים לבעליהם.

ואז הגיע הטלפון הנכסף [לאחר אינספור טלפונים מאכזבים].

על פי התמונות שהמטלפן שלח, לא היה ספק, זהו הכלב!

מסתבר שהוא נלקח לשמש כלב שמירה באחד הכפרים הערביים. חמישה חודשים תמימים כלב הבית

המפונק הזה,  היה קשור בחוץ באיזור עויין ללא יד מפנקת.

רק הפרס הכספי הוא שהביא את האיש להשיב את הכלב לבעליו.

הפגישה היתה מרגשת, הכלב הוצא מהבגאז' של הרכב וברגע שראה את בעליו לאחר כמעט חצי שנה

של פרידה כפוייה, החלו בכיות, כשכושי זנב נמרצים ונשיקות הדדיות.

האיש קיבל את הסכום שרצה עבור הכלב......והילד המגודל שוב בבית.

ושוב אכתוב בפעם המליארד..................שימרו היטב על הכלב שלכם מכל משמר.

הוא אינו מכיר את הסכנות הרבות שבחוץ. חייו תלויים בכם. טיילו איתו רק עם רצועה. אל תשאירו אותו לבד בחצר ללא השגחה!