מייפל

לפני שנה היתה המלטה במכלאה. כלבה כנענית המליטה בתוך מכלאה כמה גורים. זהו סיפורה של אחת מהגורים. כאמור, היא נולדה במכלאה וגדלה שם עד גיל 7 חודשים. כל מה שהיא הכירה היה לחיות בתוך מכלאה חשוכה כמעט בלי לראות אור יום, בלי לצאת לטיולים, בלי מגע אנושי, בלי שמישהו יחנך אותה, ישחק איתה או יפנק אותה. כשהיתה בת 7 חודשים, אמר לי בעל המכלאה שאם היא לא תצא משם בקרוב, יש חשש שהיא תורדם. מצאתי לה בית אומן, משפחה עם ילדים ועוד 2 כלבים, אוהבי חיות. מכיוון שהיא מעולם לא יצאה מגבולות המכלאה, ובטח שלא נסעה במכונית, היציאה משם למקום לא ידוע והנסיעה היו דבר מפחיד עבורה, והיא הקיאה כל הדרך.
המשפחה הנ"ל קיבלה אותה, וכאמור הסכימו לשמור עליה עד שאמצא לה בית. לאחר זמן לא רב, הם שקלו לאמץ אותה. אך הסתבר שזה לא כ"כ פשוט:
מייפל, כך הם קראו לה, היתה נוהמת עליהם ועל עוד אנשים [דבר שנבע מהפחד שלה מבני - אדם, הרי מעולם לא היתה בבית], וכשהתקרבו אליה על מנת ללטפה - היתה נרתעת מהם [שוב - מהפחד]. זה תיסכל אותם והם אמרו שלא יאמצוה, אך יחזיקו בה עד שאמצא לה בית מתאים - ולא קל למצוא בית לכזו כלבה. הסברתי להם שבגלל ההסטוריה שלה, זה תהליך איטי עד שהיא תתביית ותפסיק לפחד מאנשים. חברים של הילדים וגם קרובי משפחה נוספים פחדו להיכנס אליהם הביתה בשל הנהימות. בנתיים הם חיסנו את מייפל. הפניתי אותם למישהו שמייעץ טלפונית בכל הקשור לבעיות התנהגות של כלבים. האצתי בהם לעקר את מייפל.
לאחר תקופת - מה הם לקחו אותה לעיקור. אט אט הבעיות איתה הלכו ופחתו, והם נקשרו אליה. בסופו של דבר - הם החליטו לאמצה! וכך הפכה מייפל, שהיום היא בת יותר משנה, מכלבה עם בעיות התנהגותיות של כלבת - בר, לכלבה מבוייתת, מחוסנת, מעוקרת ומאושרת.