לוקו

מחסום עטרות מפריד בין הצד הישראלי לצד הפלסטיני. קיבלתי דיווח שמהצד הישראלי של המחסום,  יש גור כלבים יפהפה שפוחד מאנשים. חיילים היו זורקים לו אוכל, אך הוא לא נתן לאיש להתקרב אליו. אמו ואחיו נותרו, למרבה הצער בצד הפלסטיני. בשטחים פלסטינים בע"ח מכל סוג עוברים במקרים רבים התעללויות קשות. שפר גורלו של הגור הנ"ל, שאמנם הופרד ממשפחתו, אך לפחות היה בצד שלנו. מאחר ולא היה אפשרי לגשת אליו, לא נותרה ברירה כי אם להזמין לוכד חיות שדרש 800 ש"ח. גייסתי את הסכום. הגור הורדם בחץ הרדמה, ובעודו ישן - נלקח לבית אומן שמצאתי לו. לוקו היה גור יפהפה, עדין ושקט. צבעו חום- קפה ועיניו ירוקות בהירות. כשהתעורר, מצא עצמו לראשונה בבית עם אנשים. כל פעם כשהתקרב אליו מישהו, היה משתין מפחד...
לאחר שבוע העברתי אותו לפנסיון ביתי בתשלום. שם בויית והתגבר על פחדיו מאנשים. הסתבר שבנוסף ליופיו, לוקו היה מיוחד גם באופי - למרות שהיה גור, היה שקט ועדין, מעולם לא השתולל ולא לעס דברים ולא הזיק לשום דבר בבית, ממש כאילו היה כלב בוגר. לאחר קרוב לחודשיים של חיפושים אחר בית הולם - מצאתי ללוקו בית נהדר:בחור נחמד, מדריך טיולים. הוא שינה את שמו של לוקו ל"נגב", גם כי בתור מדריך טיולים הוא חובב אתרים בארץ, וגם כי ללוקו יש צבע מדברי שמזכיר את הנגב...
כיום הבחור ולוקו- נגב מאושרים יחדיו מאד. ללוקו גם יש חברה - גורה נוספת שמצאתי לה בית, והבעלים של שניהם מיודדים...