שבת שלום לכולם.

זאת מגי.

את מגי פגשתי סמוך לביתי לפני חודש וקצת. היא עמדה אבודה לגמריי ונטושה מאחורי

מכונית במגרש חניה. נתנה לי ללטפה ואף הזנב התכשכש לו. היא הלכה אחרי ממש כמו זנב אך להיכנס אלי לחצר לא הסכימה, חששה מאד.

הייתי חייבת לצאת לעבוד ותכננתי לחפש אותה שוב בלילה, שיערתי שתישאר באיזור, והתכנית היתה לחפש לה סידור ומקום.

בלילה כשחזרתי לא מצאתי את מגי. שיטוט בקבוצות הכלבים הירושלמיות גילו לי שבהיותי בעבודה, מגי שוטטה עד מרכז העיר, כנראה כבר היתה מותשת. ושם בחור ירושלמי התקשר לפקחי העיריה, שיבואו ויקחו אותה......

מגי הגיעה לכלוב קר בעיריה ושהתה בו שלושים יום.

בחודש הזה נכנסתי למירוץ להצלת מגי. הזמנתי אותה כדי שלא תומת חלילה וחס. גייסתי הסכום הדרוש

לשחרורה אחרי חודש הסגר על פי החוק. והכי חשוב: מצאתי לה בית אומן!

כמה חיכיתי שהיא תשוחרר מהכלוב. לא מבינה את האנשים שממהרים להזמין פקחים כשהם רואים כלב משוטט. יש הרי אפשרויות הרבה יותר אנושיות !

שלושים הימים חלפו סוף סוף, הוצאנו את מגי מהכלוב וכעת היא בבית אומן. היא ישנה על מזרון נוח, ומקבלת ליטופים וטיולים.

קצת על מגי:

כלבה גדולה מאד, שמנמונת [מה שאומר שיש המון שטח לחבק!]. פרווה קצרה חומה. ראש מאורך וצר, כמו מבנה ראש של סלוקי.

מגי בת שלוש, מחוסנת ומעוקרת ומעורבת בכל טוב!

מגי תימסר לבית אחראי ואוהב עם חוזה אימוץ ודמי אימוץ.

היא מתוקה, טובה עם כלבים, אוהבת ליטופים.

ועכשיו בואו נפיץ ונשלח לכל מי שאפשר, כדי שהיא לא תינטש שוב לעולם, ויהיה לה עתיד טוב כפי שמגיע לב.