אל תשליכני לעת זקנה

בעלי כלבים רבים נוהגים, למרבה הצער, לנטוש את כלביהם כשאלה מגיעים לגיל זקנה.
אישה שלקחה ממני כלבה מבוגרת שבעליה נפטרו לפני כ-3 שנים, סיפרה לי לפני יומיים שהכלבה חלתה והיא נתנה אותה לצער בעלי-חיים, בגיל 14.
לידיד שלי הייתה כלבת-נחייה, ולפני שנתיים כשהכלבה כבר לא יכלה לצעוד איתו ותש כוחה – הוא מסר אותה לקיבוץ בגיל 12

אלו רק דוגמאות. ישנם אלפי מקרים כאלה מדי שנה. סיפורו של בוקי, כלב בן 13 שננטש על ידי בעליו, יכול לשמש כמסר חשוב. בעליו של בוקי ירדו לקנדה והשאירו את בוקי אצל בנם. זה החליט שגידול כלב לא מתאים לאורח חייו והחליט להרדימו או למסורו לצער בעלי חיים [מדובר היה בכלב קטן, מחונך להפליא ובריא!].

מרגע שנכנסתי לתמונה, עשיתי הכל כדי שהכלב לא יורדם וימצא בית חדש. לאחר זמן מה בוקי חלה והפסיק לאכול. הוא נאלץ לעבור ניתוח. כמעט כולם חשבו שמוטב להרדים כלב חולה בן 13, כולל הוטרינר שלו.

אני המשכתי להתעקש שזכותו לחיות ולהזדקן בכבוד בבית חם. [כלבים קטנים מגיעים לרוב לגיל 17-18!]. אך מסתבר שאני לא הייתי היחידה בדעה זו – גם בוקי עצמו רצה לחיות! הוא הוכיח זאת לכל אורך הדרך. הכלב החמוד והחכם הזה התגלה כבעל כוח-רצון יוצא מגדר הרגיל, והוגדר על-ידי רופאיו כ”פייטר” רציני. הוא לא נכנע למצבו הפיזי, והפתיע את כולם כשהתאושש במהירות לא צפוייה.

שבוע אחרי הניתוח, כשרופאיו היו בטוחים שעוד מספר שבועות יאכל וישתה דרך צינור – הוא כבר התחיל לאכול ולשתות בכוחות-עצמו. הוא החל להתחזק ולצעוד יותר ויותר מבלי להתעייף.

עכשיו – בוקי נמצא בבית חדש, אצל אישה שמטפלת בו, מפנקת אותו ודואגת לו.

אינני יודעת כמה זמן הוא עוד יחיה – אך מה שבטוח זה שהוא יזדקן בכבוד כשהוא מוקף באהבה, וכשיגיע יומו למות – זה יהיה בבית מוכר וחם, ולא במכלאה.
אם אני נלחמתי כך עבור כלב שאינו שלי, וודאי שבעלי כלבים צריכים לנהוג כך לגבי הכלב שלהם.

יש לתת הרבה כבוד והרבה צ’אנס לכלבים מבוגרים.

אצל כלבים מבוגרים, בדומה לאנשים מבוגרים, יש שחיקה של הגוף. צצות בעיות רפואיות כגון כאבי-פרקים וכדו’ [ממש כמו אצל אנשים!].

אם יש לכם כלב מבוגר, אל תראו לו שכבר אין לכם צורך בו. להיפך: אחרי שנים רבות שהוא היה לצידכם בנאמנות, תנו לו אהבה פי 3 יותר מהרגיל!

אל תקצרו את חייו בטרם עת. טפלו בבעיותיו הבריאותיות ושפרו את איכות-חייו במידת האפשר [לדוגמא: לכאבי-פרקים רצוי לתת מגה-גלופלקס לכלבים].

רק אם אין כל ברירה אחרת, והכלב הגיע למצב סופני והוא מתייסר מאוד, והוטרינר אומר שאין סיכוי להבראה – בקשו מהוטרינר שלכם שיגיע אליכם הביתה וירדים אותו בסביבה המוכרת לו, כשאתם לצידו. או קחו אותו למרפאה של הוטרינר והקיפו אותו באהבה כשהוטרינר ירדים אותו. כך הוא ירגיש שאתם לצידו עד הרגע האחרון.

בשום-אופן אל תשליכו אותו למכלאה! כשם שאתם לא הייתם רוצים שיזרקו אתכם כשתהיו זקנים, חולים וחסרי אונים.

גם למסור כלב זקן לבית אחר – זה עוול לכלב. ככל שהכלב מתבגר, מעבר יהיה טראומטי עבורו יותר. רק אם אין ברירה ובעליו של הכלב נפטרו – אז יש למצוא לו בית חם אחר לשארית חייו.

בוקי חי שנה שלמה ומאושרת אצל האישה שלקחה אותו, ומת בגיל שיבה. הרופאים מבית החולים הוטרינרי לא האמינו שהוא החזיק עוד שנה תמימה - הם הקציבו לו לכל היותר חודש…בשנה הזו, האחרונה בחייו הוא קיבל בית חם והרבה אהבה עכשיו אני מחפשת בית ל 2 כלבים בני 15 [!!!] שננטשו ע”י בעליהם שעזבו את הארץ [ניתן לראות אותם במדור האימוץ של “כולו-לב”. נשנש וברבר. חמודים להפליא.
כמו כן פנתה אלי אישה שרוצה להיפטר מכלבתה שמתקרבת לגיל 10, לאחר שהיתה אצלה כל חייה!

אנשים חייבים להבין שברגע שהם מאמצים כלב, הם מחוייבים לו ולאושרו עד יומו האחרון!

“אל תשליכני לעת זיקנה - ככלות כוחי אל תעזביני“